במחקר של אוניברסיטת חיפה יחד עם המכללה האקדמית תל אביב נמצא כי 66% מההורים מדווחים בתקופה זו על דיכאון ברמה בינונית וגבוהה. עוד נאמר במחקר כי מלחמת חרבות ברזל הביאה למשבר נפשי שלא היה כמוהו בישראל למודת המשברים הנפשים. בתור פסיכולוגים בתל אביב העוסקים בטיפול בדיכאון ופוסט טראומה, אנו יודעים שקשה לאמוד ממרחק קצר כל כך את ההשפעות הנפשיות של המלחמה הנוכחית וגם לא את הכיוון והצורה של השפעה זו. אנו חשופים לנתונים אודות עליה דרמטית בבקשות לתרופות ופניות לער"ן ופוגשים מידי יום אנשים שנסוגים להתנהגויות פתולוגיות או סתם מזיקות בעקבות המצב.
כפסיכולוג בתל אביב אני יכול לספר שמרבית הפניות שהגיעו אלי (מהמרכז) עם פתיחת המלחמה נגעו לחרדה, אך שפרופיל הפניות השתנה עם הזמן וחלקן הגדול בתקופה האחרונה עוסק בדיכאון. דומה שחרדה (לא פעם בצורה של התקפי חרדה עם סימפטומים פיזיים) היתה הגל הראשון והמיידי של המצוקה הנפשית והגל השני והנוכחי מאופיין דרך חוויה של ייאוש ודכדוך- עם התארכות הלחימה ותחושת חוסר האופק שרבים חשים. רבים בקהילה המקצועית רואים את כולנו כסובלים מטראומה אישית וקולקטיבית.
הגדרת ההתמודדות הנפשית: שילוב של פוסט טראומה ודיכאון משולבים
הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) ודיכאון מתרחשים לעתים קרובות יחד, ויוצרים עומס כפול על אנשים שחוו טראומה. בעוד שתסמיני PTSD כמו פלאשבקים, סיוטים וערנות יתר יכולים להיות מתישים, הדיכאון הנלווה מוסיף רובד עמוק ונוסף של מצוקה רגשית, המאופיין לרוב בעצב מתמשך, חוסר תקווה ועייפות. למרבה המזל, קיימים טיפולים פסיכולוגיים יעילים כדי להתמודד עם המסע המורכב הזה ולמצוא הקלה ואף צמיחה נפשית בטווח ארוך יותר .
הבנת הקשר:
האירוע הטראומטי שמפעיל PTSD יכול לשבש באופן משמעותי את תחושת היציבות והביטחון של הפרט. זה יכול להוביל לתחושות של בידוד, חוסר אונים ואובדן שליטה, שהם כולם גורמי סיכון להתפתחות דיכאון. בנוסף, הלחץ המתמשך והתשישות הרגשית הקשורים לפוסט טראומה יכולים לרוקן את משאבי ההתמודדות, מה שמקשה עוד יותר על ניהול רגשות שליליים.
טיפולים פסיכולוגיים: אנו ב"סדנה לתהליכים יצירתיים" -רואים את השבר הנפשי כהזדמנות לצמיחה.
בתקופות של מצוקה קשה לנו לראות מעבר לה, אך הכאב והשבר יכולים להתברר כנקודות המפנה החשובות של חיינו, כיוון שהם מאלצים אותנו לחפש דרך חדשה של התמודדות.
הפסיכותרפיה שלנו עוסקת בתהליך פנימי של שינוי שאנו יוצרים ותובעים לעצמנו-תהליך המתרחש על רקע וכתוצאה מהיכולת שלנו להכיר בעצמנו, להביע את עצמנו ולעשות זאת דרך תקשורת עם אדם אחר.
בני אדם צומחים דווקא מחסכים, מגבלות ופגיעות-הכרה בהם והתגברות עליהם בצורה יצירתית. אנו מאמינים בטיפול רב תחומי המערב שיטות טיפול מגוונות יחד שחלקן עוסקות בטיפול דרך מרכיבים גופניים של התגובה (כמיינדפולנס וביו-פידבק). אין מתכון אחיד נכון לכולם לטיפול. הקשבה ופיתוח דרך משותפת להתמודדות יצירתית יחד- מאפיינים את הגישה שלנו.
מספר שיטות טיפול יכולות לטפל ביעילות הן ב-PTSD והן בדיכאון, ומציעות לאנשים את הכלים והתמיכה הדרושים להם כדי לנהל את הסימפטומים ולהשיב את רווחתם. להלן כמה גישות מפתח:
טיפול פסיכודינמי דרך דיאלוג:
אנו רואים במפגש דרך דיאלוג -את המרכיב המרכזי המאפשר שינוי יצירתי. זו אומנם עבודה לטווח ארוך אך גם בטווח הקצר היא מקלה על ההתמודדות הנפשית מאחר והיא מתקפת תחושות ורגשות ומאפשרת ביטוי לחווית האילמות המאפיינת את המצוקה הנפשית הזו.
נוירופידבק וביו פידבק: אנו משלבים טכניקות של נוירופידבק וביו-פידבק כחלק מהטיפול הפסיכולוגי. נוירופידבק הוא אחד מהטיפולים המבטיחים מבוססי מחקר שיכולים לעזור לטפל בשינויים הביולוגיים העמוקים יותר והבסיסיים הנובעים מטראומה ו-PTSD. זו טכניקה לא פולשנית המבוססת על משוב מחשב בזמן אמת-המלמדת את האדם לשנות את דפוסי התגובה המוחית והגופנית שלו למצוקה. היא פועלת על מערכת העצבים הפאראסימפתטית השולטת בפעולות הלא מודעות שלנו.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT):
CBT עוזר לאנשים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות התורמים הן ל-PTSD והן לדיכאון. באמצעות ארגון מחדש קוגניטיבי והפעלה התנהגותית, CBT מעצים אנשים לאתגר חשיבה מעוותת, לפתח מנגנוני התמודדות ולעסוק בפעילויות המביאות שמחה ומשמעות לחייהם.
טיפול בחשיפה:
גישה מבוססת ראיות זו כוללת חשיפה הדרגתית של אנשים לתזכורות בטוחות ומבוקרות של האירוע הטראומטי. על ידי התמודדות עם טריגרים אלה בסביבה תומכת, אנשים יכולים ללמוד לנהל את תגובת החרדה שלהם ולהפחית את ההשפעה של פלאשבקים וסיוטים.
EMDR:
( Eye Movement Desensitization and Reprocessing - הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים) - EMDR משתמש בגירוי דו-צדדי (כגון תנועות עיניים או הקשות) כדי לעזור לאנשים לעבד ולשלב זיכרונות טראומטיים, להפחית את העוצמה הרגשית שלהם ואת המצוקה הנלווית.
טיפול בקבלה ומחויבות (ACT):
גישה זו מתמקדת בקבלת מחשבות ורגשות קשים ללא שיפוט, תוך התחייבות לפעולות המתאימות לערכים האישיים. ACT עוזרת לאנשים לטפח מיינדפולנס וגמישות פסיכולוגית, ומאפשרת להם לנהל את החוויות הפנימיות שלהם מבלי להיות מוצפים מהם.
טיפול בין-אישי (IPT):
IPT מתמקד בשיפור התקשורת ופתרון קונפליקטים בין-אישיים, שיכולים למלא תפקיד משמעותי הן ב-PTSD והן בדיכאון. על ידי פיתוח מערכות יחסים בריאות יותר ובניית רשת תומכת, אנשים יכולים לחוות רווחה רגשית רבה יותר.
מציאת המטפל המתאים:
בחירת המטפל הנכון היא קריטית לטיפול יעיל. חפש איש מקצוע בתחום בריאות הנפש עם מומחיות וניסיון בטיפול גם ב-PTSD וגם בדיכאון המשתמש בטיפולים מבוססי ראיות. בניית מערכת יחסים טיפולית חזקה המבוססת על אמון והבנה חיונית להקלה על ריפוי והחלמה.
מסע הריפוי:
תהליך הריפוי מ-PTSD ודיכאון לוקח זמן ומאמץ. חשוב להיות סבלני/ת עם עצמך ולחגוג ניצחונות קטנים בדרך. השתתפות במפגשי טיפול באופן קבוע, תרגול אסטרטגיות טיפול עצמי ובניית רשת חברתית תומכת יכולים לתרום משמעותית להתקדמות שלך.
זכרו, אתם לא לבד במסע הזה. עם התמיכה והמשאבים הנכונים, את/ה יכולים להתגבר על ההמצוקה הנפשית של PTSD ודיכאון ולהשתמש בהם בדרך יצירתית לריפוי ויצירת תקווה לעתיד טוב יותר.
"הסדנה לתהליכים יצירתייים" - היא מרכז לאמנות ולטיפול פסיכולוגי יצירתי המאגד פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בחיות ובבריאות הרגשית אנו רואים ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית. "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו."