וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למה חשוב לרכוש השכלה אקדמית?

מוגש מטעם האוניברסיטה הפתוחה

עודכן לאחרונה: 14.7.2022 / 12:29

אם אתם עדיין מתלבטים האם כדאי לכם ללמוד באוניברסיטה, יש לנו כמה נתונים שכדאי לכם לדעת בנוגע לשילוב של בוגרי תואר ראשון ותואר שני בשוק העבודה

סטודנט. freepik,
סטודנט/freepik

בשנת תש"ף חולקו בישראל 77,070 תארים אקדמיים. המשמעות היא שרק בשנת 2020 היו יותר מ-77 אלף אנשים שמראש הוזנקו לשוק העבודה עם נקודת פתיחה טובה יותר מאלו שלא למדו. כי בימינו, השכלה גבוהה זה סטנדרט לקבלה בכמעט כל עבודה שמכבדת את בעליה. בלי תואר ראשון, או לפחות לימודי תעודה או לימודי תעודת הוראה במוסד מוכר, הסיכוי למצוא ג'וב סביר כמעט שלא קיים. וכמובן, שלא ניתן בכלל לגשת למכרזים ולמשרות בשירות הציבורי בלי תואר ראשון. ואם מתכננים על פוזיציה ניהולית, שווה לחשוב ברצינות גם על לימודי המשך לתואר שני.

מרוויחים יותר, מפוטרים פחות

דוגמה מצוינת לחשיבות ההשכלה האקדמית למי שמחפש להבטיח את עתידו הכלכלי קיבלנו בימי מגפת הקורונה. הגזרות, הסגרים והמשבר הכלכלי הביאו לגלי פיטורים ולהוצאה המונית לחל"ת (חופשה ללא תשלום), שרבים מהעובדים לא שבו ממנה. כמעט שאין משפחה בישראל שלא סבלה מהמשבר - אבל יש פלח באוכלוסייה שהושפע הרבה פחות: האקדמאים.

מחקר שנערך על ידי פרופ' ליאת קוליק גילה כי אחד הפקטורים המרכזיים שהגנו על עובדים בתקופת הקורונה הוא השכלה גבוהה. כך, למשל, אחוז העובדים החיוניים במשק עלה ככל שעלתה רמה ההשכלה: 39% בלבד מהאנשים שלא למדו באוניברסיטה הוגדרו חיוניים והמשיכו לעבוד כרגיל גם בימי הסגרים, לעומת 57% מהעובדים בעלי תואר ראשון ולא פחות מ-69% מהעובדים בעלי התואר השני. יתרה מכך, המחקר גילה כי ככל שעלתה רמת ההשכלה - ירדה הפגיעה הכלכלית, שיעור המפוטרים הצטמצם ואפילו האופציות לעבודה מהבית עלו.

ללמוד ולקבל תעודה

הנתונים הללו, שבאו לביטוי מוקצן בימי מגפה, נכונים כמובן גם בימי שגרה. היו זמנים שבהם השכלה גבוהה הייתה עניין ששמור רק לאנשים מזן מאוד מיוחד, או לכאלה שהלכו ללמוד במקצועות שדורשים הסמכה שמבוססת על תואר אקדמי (פסיכולוגים, עורכי דין, רואי חשבון וכמובן רופאים, אם לתת כמה דוגמאות בולטות).

אם נחזור מאה שנים אחורה, לתחילת המאה ה-20, הרי שאז 80% מהמקצועות בשוק היו כאלה שניתן היה למדוד בהתאם לתפוקה של העוסקים בהם (כמה נעליים ייצר הסנדלר, כמה מכנסיים תפר החייט וכד'). בהתאמה, המורים שנועדו להעביר את סודות העבודה היו בעלי המקצוע עצמם.

כיום המציאות אחרת לגמרי. אנשים חיים במציאות דיגיטלית מבוססת טכנולוגיה שבה יותר מ-80% מהמקצועות בשוק הם כאלה שלא ניתן לקיים בהם יחס ישיר בין העשייה ובין התוצר. ולכן, בהנחה שאתם לא מתכוונים להסתפק בעבודה מזדמנת בשכר מינימלי, סביר להניח שהמקצוע שתרצו להשתלב בו בשוק העבודה ידרוש מכם השכלה אקדמית.

לימודים, לא רק בשביל התואר

מעבר לחשיבות של תואר ראשון ותואר שני לטובת מי שמעוניין להתקדם בשוק העבודה כדאי שלא לשכוח שיש ללימודים האקדמיים ערך מוסף (ואם תגידו שזה בעצם הערך המרכזי, לא נתווכח איתכם): ההשכלה עצמה.

לימודים אקדמיים מרחיבים את הדעת, מפתחים את האינטלקט, מקנים סיפוק, מסייעים לפיתוח מיומנויות אישיות ועוזרים לצבור יכולות קוגניטיביות שיבואו לביטוי בהמשך החיים כמעט בכל תחום. אנשים מלומדים הם אנשים משכילים יותר, בעלי כישורים גבוהים יותר, רמות שכר גבוהות יותר ובכלל, פוטנציאל גבוה יותר להצלחה.

מוגש מטעם האוניברסיטה הפתוחה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully